עתידה של ישראל צופן אפשרויות פוליטיות רבות יותר מכפי שנהוג לחשוב. הסטריאוטיפ הפופולרי של ארבעת השבטים שהגדיר הנשיא ריבלין רומז על מלחמת תרבות בין תפיסות עולם מתחרות שאף סותרות זו את זו ובאות לידי ביטוי גם בהזדהות פוליטית. סטריאוטיפ זה נטוע באמת בצורה חלקית בלבד.
ממצאי הסקר מעידים כי רבים מאזרחי ישראל הערבים שואפים להשתלב בחברה הישראלית הכללית. בנסיון להבין למה הכוונה ב"השתלבות", ניכרים הבדלי דעות בנוגע למידת ההשתלבות הרצויה ולהיקפה.
הנשיא ריבלין לא מנה את הזהות המזרחית כאחת מ"ארבעת השבטים" בנאומו המפורסם, אלא העדיף לראות את זהותם השבטית הבסיסית של אזרחי ישראל היהודים כמתחלקת בין חרדיות, ציונות דתית וחילוניות. לזהות המזרחית תפקיד מרכזי בשינוי הנוף שמתחולל בחברה הישראלית
כדי להעמיק את הבנתנו ביחס למגמות השרויות במחלוקת בחברה החרדית, מיפינו שבעה אבות טיפוס בחברה החרדית. זהו תיאור ראשון מסוגו של החברה החרדית בהתאם לאשכולות ערכים, במקום התיאור הרווח שמבוסס על פילוג המשיבים בהתאם לקהילות המוצא החרדיות שלהם – הליטאית, החסידית, המזרחית, וכד'.
התפיסה הסטראוטיפית של החברה הישראלית מותירה אותנו מדשדשים במקום, בעוד שהרחבת הנתונים אל מעבר לסטראוטיפ מרחיבה את האפשרויות הפוליטיות באופן מרחיק לכת.