מה היה קורה אילו במקום להיכנס לקופת המדינה, רווחי הגז הטבעי ושאר רווחי אוצרות הטבע הנאמדים במאות מיליארדי שקלים היו משולמים ישירות לכל אזרח, מדי חודש? רק לצורך הניסוי תארו לעצמכם שבאופן קבוע, כל חודש, היה נכנס לחשבון הבנק שלכם סכום כלשהו, נאמר 3,000 ש"ח. איך הכנסה כזו הייתה משפיעה על הכלכלה שלנו? האם אנשים היו עובדים פחות? ואולי דווקא הדבר היה מוביל לצמיחה כלכלית?
במהלך היומיים המשתתפים נפגשו עם מנהיגים מקומיים ותושבים, קיבלו סקירה על מורכבות החיים המשותפים בין יהודים ובדואים בנגב, ולמדו על ארגון קהילתי ככלי מרכזי לבניית כח אזרחי ופוליטי שיוביל ליצירת טוב משותף
בסדנה בת יומיים, שוחחו חברי הקבוצה, בין היתר, עם ד"ר מאיר בוזגלו, חה"כ שלי יחימוביץ' וחברי קבוצת "מסורת וזכויות אדם", וסיירו בעיר בית שמש.
המשתתפים, מ-3 אוניברסיטאות בארץ, הכירו את שחרית, שוחחו על מודלים שונים של מזרחיות בישראל, על זהות, ועל המקום שלה בישראל של היום.
השכונה נמצאת במרכזו של מאבק בין תושביה הוותיקים לבין יזמי נדל"ן. במהלך הביקור נפגשו עם תושבי השכונה, ושמעו מהם על מאבקם.
במהלך הביקור סיירו חברי המחזור ברחבי הכנסת, השתתפו בסדנה לקראת העבודה על פרויקט פוליטי משותף, והגיעו לשכונת מאה שערים, שם שמעו סקירה על השינויים בחברה החרדית.
השניים הגיעו לסדרת הכשרות שהתקיימו ברחובות, טירת כרמל ואשדוד, ובמהלכם שוחחו עם תושבים ופעילים חברתיים מקומיים ממגוון קהילות, על ההזדמנויות הגלומות בארגון קהילתי, והכלים שיאפשרו להם לפעול בשיתוף פעולה, ולקדם יחד מטרות חברתיות של טוב משותף לטווח הארוך.
הכנס, פרי שיתוף פעולה, בין מכון שחרית למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ניסה לבחון, בין היתר, מה עומד מאחורי היחלשות הליברליזם הישראלי בשנים האחרונות, אשר מזוהה יותר ויותר עם קבוצות מיעוט אליטיסטיות, ומה הן האלטרנטיבות לאידיאולוגיה זו, על רקע המאפיינים הייחודיים של החברה כאן.
האם יכולה להתקיים בישראל "כלכלה אנושית" המקדמת את הטוב המשותף לכל הקהילות? כיצד כלכלה כזו נראית בכלל? ומהו מקומו/ה של העובד/ת בכלכלה האלטרנטיבית?
הכנס ייערך בין התאריכים 1-2 בנובמבר, 2015, באוניברסיטת תל אביב (בניין נפתלי, אולם אפטר). ההשתתפות פתוחה לקהל הרחב והכניסה חופשית.