עמיתי מכון שחרית, 2014
מבוא
אחד מן הפוליטיקאים המשופשפים והמוצלחים של בית הנבחרים בארה"ב, טיפ או-ניל, טען שכל פוליטיקה היא בסופו של דבר, מקומית. חיי היום יום של האזרח – בית הספר של הילדים, גינה שכונתית מוארת, עבודה משתלמת ומספקת, תחנת אוטובוס קרובה ועוד – הם הדברים הקטנים שבסופו של יום בונים את אמון האזרחים. לא כך בישראל. למשך שנות דור, הפוליטיקה הישראלית התעלמה מהמקומי והתנהלה בזירה כמעט מיתית: בין ישראל לעמים, בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילונים, בין ישראלים לותיקים. מאבקים שכולנו מכירים, ולכולנו יש דעה לגביהם.
אבל אט אט משהו משתנה כאן. אזרחים רבים החלו להבין שעתיד יישובם ועירם תלוי, בסופו של דבר, בהם. שהפוליטיקה המקומית יותר מידי פעמים לא "סופרת אותם" ולא רואה אותם, אלא מחשיבה רק את האינטרסים של בעלי ממון וכוח.
הפוליטיקה המקומית שונה מזו הארצית. הבעיות שלה אינן תופסות כותרות סנסציוניות בעיתונים. אלו בעיות יומיומית אפרוריות: בעיות של חינוך, זקנה, פרנסה, תעבורה, נגישות ואיכות סביבה. הסוגיות המרכזיות הנידונות במרחב הפוליטיקה הארצית: יחסי חילונים, דתיים וחרדים, עולים וותיקים, יהודים וערבים, מקבלות פרופורציות אחרות בסדר היום המקומי המפנה מרחב לשאלות בגובה העיניים של אנשים אמיתיים עם פנים, צרכים ורצונות.
אזרחים רבים מבינים שמשהו אחר קורה בספרה המקומית ושהפוליטיקה עשויה להתנהל כחוויה ממתנת המאפשרת לכולנו לחשוב על פתרונות שיפעלו למען כולנו, מה שמכנים בשחרית פתרונות של טוב משותף.
החוברת הזאת היא פרי עבודה של "עמיתי שחרית" שנכתבה בהדרגה לקראת הבחירות המקומיות באוקטובר 2013. תמצאו בה פוסטים, מאמרי דעה ומסמכי יסוד, שמציעים סדר יום ממשי לרשות המקומית. כפי שטוען מסמך היסוד של רשת יוזמות אזרחיות ופוליטיות המופיע בפתיחת החוברת, סדר יום כזה בנוי על פוליטיקה שמחברת בין האזרחים והנבחרים, נלחם נגד השחיתות והאינטרסים הצרים שהשתלטות על המרחב הציבורי, ומקדם מדיניות משותפת בתחומי חינוך, בריאות, סביבה, תרבות ותעסוקה מראשית החיים ועד סופם. סדר יום שמחזק את כל הקהילות המרכיבות את עירנו, ומקדם בו זמנית עיר למען כולנו. עיר שמחברת בין כולנו, למען כולנו.
