מסמכים הנוגעים לזירה המקומית
100 ימים ראשונים של טוב משותף
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 התקיים כנס "100 ימים של טוב משותף" – 400 איש ואישה מכל רחבי הארץ (גאוגרפית ומגזרית), ראשי רשויות ומתמודדים למועצות הערים הגיעו לשמוע ולקבל כלים על איך עושים פוליטיקה של טוב משותף ברמה המקומית.
הכנס היה מורכב מפאנל של בעלי ובעלות תפקידים ציבוריים ברשויות המקומיות, ולאחר מכן התקיימו סדנאות שונות שעסקו בסוגיה זו מנקודות מבט שונות: דת ועיר, תחבורה, תעסוקה, שקיפות, שוויון מגדרי, חינוך של טוב משותף, התחדשות עירונית, שיתופי פעולה בין מפלגתיים, התמודדות עם "הנהגה משפחתית" בחברה הערבית ומעבר להנהגה מקצועית, טוב משותף במועצות אזוריות, הכוח של הרשתות החברתיות, דיור והסכמי גג, כלכלת טוב משותף, ממלכתיות חרדית בערים מעורבות ועוד.
בסיום הכנס הופקו, במשותף עם ארגוני חברה אזרחית, מסמכים המפרטים מדיניות מוצעת בתחומים אלה:
ניצחונה של ד"ר עליזה בלוך בבחירות לראשות עיריית בית שמש בשת 2018 משקפות פוליטיקה וניצחון של טוב משותף ומדגימות דרך פעולה שמלכדת ולא מפלגת, מתוך ראייה של עתיד משותף. עליזה בלוך שינתה את השפה והפוליטיקה של מלחמת התרבות שעיצבה את מערכת הבחירות בבית שמש בשנת 2013. מלחמה מסוג זה מתרחשת תדירות ברשויות ובערים רבות שבהן קיימים מתחים הנובעים מ"מגוון עמוק", כלומר מתפיסות עולם שונות וסותרות לגבי החיים המשותפים המייצרות מתחים בין הזהויות השונות הקיימות בעיר ויחסי הכוח ביניהן.
מערכת הבחירות של 2013 אופיינה במאבק חריף של "אנחנו והם" כאשר הכוונה היתה לציונים מול חרדים. המאבק התבטא במלחמת תרבות וזהות על עתיד העיר, שהסתיימה בבחירת ראש עיר חרדי מכהן, משה אבוטבול. לקראת סוף יוני 2018, הכריזה בלוך על מועמדותה לראשות העיר בית שמש, ההכרזה שנראתה לרבים תמוהה וחסרת סיכוי, אולם המציאות הוכיחה אחרת.
אחד האתגרים הגדולים לאחר מערכת בחירות קשור בסוגיית שימור הקהילה הפוליטית. לכאורה, נבחרי הציבור, בייחוד חברי מועצה שהגיעו לפוליטיקה מן החברה האזרחית המקומית, אמורים להיות בקיאים ברזי ההובלה של תנועה אזרחית או פוליטית. אולם השילוב בין עבודה פוליטית לבין עבודה מעשית כחברי מועצה במקביל לקיום תנועת של אזרחים פעילים אינו פשוט כלל וכלל והוא טומן בחובו אתגרים משמעותיים.
המסמך "מודלים של קהילות פוליטיות" עוסק בשאלת קיומה של הקהילה הפוליטית בין מערכות בחירות, בתקופת ה"רגיעה", כלומר בזמן העבודה השוטפת במועצת העיר. הוא מציעה בחינה של היתרונות וההזדמנויות הטמונים בתחזוקתה של הקהילה הפוליטית לאחר הבחירות, וכן בירור של הקשיים והמכשולים העומדים בפני סיעות תושבים המבקשות להקים מפלגה עירונית.
החל מקיץ 2015 מקדם מכון שחרית התארגנות קהילתית (Community Organizing) של תושבים במספר ערים בישראל – אשדוד, ירושלים, טירת כרמל, רחובות ועוד. ההתארגנות הקהילתית מתבססת על מודל שפותח ומיושם בארה"ב, בעיקר על ידי הקרן לאזורים תעשייתיים (IAF). מטרות ההתארגנות הקהילתית הן הנעת שיח משותף של תושבים ממגוון הקהילות בעיר או ביישוב, בניית מערכות יחסים מגשרות המהוות בסיס לפעולה משותפת וקידום נושאים החשובים לליבם. התארגנות קהילתית ומציאת מכנה משותף מדגימה, הלכה למעשה, פוליטיקה של טוב משותף ברמה המקומית.
במסגרת הפרויקט, שנערך בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית מקומיים, גויסו מארגן או מארגנת קהילתיים בכל עיר, המקדמים מהלך של בניית כוח אזרחי-עירוני חדש וחוצה מגזרים, שמוביל מאבקים ויוזמות בנושאים ציבוריים המעסיקים את התושבים. עבודת המארגנים הקהילתיים כוללת מאות מפגשי אחד על אחד עם תושבי העיר ופעילים חברתיים מקומיים. מפגשים אלה שימשו לזיהוי מנהיגות מקומית שמובילה את מיפוי צרכי התושבים, מגדירה מאבקים המקדמים את הטוב המשותף בין הקהילות, ומובילה לניצחון עבור כל תושבי העיר או היישוב
מטרתו של המדריך לארגון קהילתי בישראל היא לתאר את תהליך ההבניה והפיתוח של התארגנות קהילתית בישראל, תוך הכרת הרקע, העקרונות, הכלים ומידת התאמתם לזירה המקומית ישראלית.