[pdf-embedder url="https://www.shaharit.org.il/wp-content/uploads/2019/04/הסקר-החרדי-חדש.pdf" title="הסקר החרדי חדש"]
חרדים: בין שמרנות לשינוי – 2014
מבוא
חלק ניכר מהנתונים שנאספו נראה במבט ראשון כתומך בתפיסות הסטראוטיפיות הרווחות ביחס לציבור החרדי בישראל. אחוז ניכר מהמשיבים תומך בציות לסמכות מנהיגות רבנית, גם כשזו נוגדת עמדות אישיות (77%); אחוז ניכר יהיו מרוצים מהאפשרות של רוב חרדי בישראל (75%); מייחלים לשלטון על פי ההלכה (82%); להפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי (72%); לנישואין על פי שידוכים (72%), שוללים תכנון משפחה (61%); אינם מעוניינים במקום עבודה מעורב (גברים-נשים); שוללים חשיפה למדיה לא חרדית (72%) מתנגדים להחלת חובת שירות צבאי על ציבורם (85%); סוברים שהחינוך החרדי מספק את ההכנה הטובה ביותר לחיים (88%); ורואים את תפקידם כמשמרי היהדות (89%).
אפילו ביחס לנתונים אלו, כדאי לתהות מיהו בדיוק אותו מיעוט שמחזיק בדעות מנוגדות. התשובות היותר משכנעות מופיעות בשאלות שבהן בבירור נשבר הקונצנזוס, ונחשפים בקיעים באחדות החרדית המדומינת: מי שאינו לומד בישיבה צריך להתגייס לצבא או לשירות לאומי (42%); יש לתמוך בכניסת חרדים למוסדות להשכלה גבוהה (30%); התנגדות לכפיה דתית, בשני הכיוונים (71%). לעתים הקונצנזוס אף מצביע בכיוון מנוגד לסטריאוטיפ: ביקוש למידה מסוימת של "לימודי חול" בנוסף לחינוך הדתי (68%); פתיחות לחיים בשכונות מעורבות (70%); חיוב שילובן של נשים במשרות ניהוליות (57%).
חשוב לציין, גם אם הדבר אינו מפתיע, שקיימת התאמה חזקה בין החרדים שחיים בשכונות מעורבות, משולבים בשוק העבודה, בעלי השכלה חילונית מסוימת, שמצויים בקשרים עם ציבור לא חרדי, חשופים לאינטרנט, לתרבות ולמדיה הלא חרדית, לבין גישות חיוביות כלפי מגמות אלה. ולכן, העובדה כי 76% מהחרדים מצויים בקשר מתמיד עם לא חרדים, מבשרת ומחזקת מגמות להרחבת אינטגרציה. בקרב אלה שמצויים בקשר הדוק יותר עם החברה הסובבת ומעוניינים בקשר עימה, ניתן להבחין, ב"ישראליזציה" בנוגע לעמדות פוליטיות, שמתבטאת בתמיכה בגישות מדיניות שנוטות לעתים קרובות לימין. לכל רוחב החברה החרדית, משיבים מדווחים על מידה כלשהי של התנדבות ותרומה לצדקה (גמ"חים) (76%); ו-89% פתוחים להשתתפות בפעילות מסוג זה גם למען הציבור הלא חרדי.
כדי להעמיק את הבנתנו ביחס למגמות השרויות במחלוקת בחברה החרדית, מיפינו שבעה אבות טיפוס בחברה החרדית. זהו תיאור ראשון מסוגו של החברה החרדית בהתאם לאשכולות ערכים, במקום התיאור הרווח שמבוסס על פילוג המשיבים בהתאם לקהילות המוצא החרדיות שלהם – הליטאית, החסידית, המזרחית, וכד'.
- בד' אמותיו (או: חרדים "הארד-קור" – בדלנים), 30.5%
תת הקבוצה הגדולה ביותר. התכונות שמגדירות קבוצה זו הן שאיפתם להפרדה מוחלטת משאר הציבור ושאיפה ברורה להפיכת ישראל למדינת הלכה.
חברים בתת קבוצה זו מנהלים אורח חיים של אמונה ומחויבות לדת ללא פשרות. מחויבות זו מתבטאת בציות מוחלט לרבנים, בתמיכה חזקה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי, כולל במקומות עבודה, ובהתנגדות לכל תכנון משפחה. חברי קבוצה זו חיים בהסתגרות מפני הציבור הלא חרדי הן מבחינה חברתית והן מבחינה תרבותית. רובם מתגוררים בשכונות נפרדות ורק מעטים נכונים לגור בשכונות מעורבות, או להכיר חילונים. כיעדי חופשה, יהיה להם חשוב למצוא מקום לחרדים בלבד. הם אינם מעוניינים בהשתלבות במדינת ישראל ואינם מזדהים עימה. מתוך כך הם מתנגדים – יותר מתת הקבוצות האחרות – לגיוס צעירים חרדים לצבא.
לרובם אין גישה לאינטרנט, והם אינם קוראים ספרים שמחבריהם חילונים או לא יהודים. הם מתנגדים ל"לימודי חול", ומעדיפים מערכת חינוך על טהרת הדת.
מאפיינים דמוגרפיים: הכנסתם של 2/3 מחברי קבוצה זו היא מתחת לממוצע (העניים ביותר בין כל תתי קבוצות), שליש מחברי קבוצה זו לומדים בישיבה, כמחצית מחבריה מזדהים כ"ליטאים" ויש להם יותר ילדים ביחס לחברי שאר הקבוצות.
- להיות רוב במדינת הלכה (או: המשתלטים), 21.7%
התכונה שמגדירה את חברי קבוצה זו היא שאיפתם להשתלב במדינת ישראל. שאיפה זו מתבטאת בתמיכתם בגיוס לצבא של כל מי שאינם בני ישיבות ובתמיכתם בכניסת חרדים לשוק העבודה, אך מעל לכל הם מעוניינים לחיות במדינת הלכה.
חברי קבוצה ישמחו להיכרות עם לא חרדים, יזדהו עם המדינה, ופחות סביר שיביעו כלפיה ניכור. אחוז גבוה מחברי קבוצה זו מעונין בהשתלבות חרדים באקדמיה, והם ייחסו חשיבות גבוהה לרווחה כלכלית יחסית לתת קבוצות אחרות. ואחוז גבוה יותר של חברים בתת קבוצה זו מעורב בפעילויות צדקה (גמ"חים). ככלל, נוטים יותר לעמדות ימניות בשאלת הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.
עם הרצון להשתלבות בא גם רצון להשפיע, שמתגלם בתמיכה גורפת לישראל כמדינת הלכה ומתבטא גם בשביעות רצון מתחזיות דמוגרפיות לרוב חרדי בישראל בעתיד, ובאמונתם כי תפקידה של הקהילה החרדית הוא להגן על צביונה היהודי של המדינה. חברים בתת קבוצה זו נוטים שלא לבטל את עצמם בתמיכתם בסמכות הרבנית וביחסם אליה.
תכונות דמוגרפיות אופייניות: אחוז יחסית גבוה של ספרדים, ומעל ל 80% מקרב הגברים הם לומדי תורה.
- גישה הומניטרית בתוך ההלכה (16.6%)
חברי תת קבוצה זו מחזיקים בגישה הומניטרית יותר לסכסוך הישראלי-פלסטיני (אחוז גבוה תומך במתן סיוע הומאניטרי לעזה, מתנגד להרחבת ההתנחלויות ולא מתנגד לויתור על שטחים תמורת שלום), יחד עם נקודת מבט חרדית אדוקה. להלכה יש תפקיד מכריע בעולם התוכן של קבוצה זו. יותר מקבוצות אחרות, מאמינים חבריה כי עמדות רבניהם אינן מונעות מגורמים חיצוניים ומדינת הלכה חשובה להם. הם מאמינים בחינוך תורני ומתנגדים להוספת מקצועות ליבה. בחופשות בוחרים לבקר במקומות קדושים. תת קבוצה זו מתאפיינת באורח חיים מתבדל ואחוז גבוה מחברי הקבוצה גר בשכונות נפרדות. אינם מעוניינים בשילוב חרדים במוסדות האקדמיים החילוניים, ומתנגדים לגיוס חרדים לצבא. יותר מאחרים, הם מתנגדים לצריכת מדיה חילונית. לאחוז גבוה אין גישה לאינטרנט, גם לא ל"אינטרנט כשר".
תכונות דמוגרפיות אופייניות: בהערכה גסה ניתן לומר כי שליש מהם לומדים, כרבע מגדירים את עצמם כלומדים ועובדים, ויותר ממחציתם "ליטאים".
- ליברלים משתלבים (8.3%)
תכונה מאפיינת לחברי קבוצה זו הוא שאיפתם להשתלב במדינה ובחברה הישראלית, והיותם ליברלים יותר בכל הנוגע להתבדלות מן החברה ולהפרדה מגדרית. הם רואים עצמם כבעלי דעה עצמאית, וייטו להחשיב פחות דעת רבנים. הם תומכים בגיוס לצבא של חרדים שאינם תלמידי ישיבות, וכן בהגברת שילוב חרדים באקדמיה ובשוק העבודה. אחוז גבוה מהם מציינים את הזדהותם עם המדינה.
חברים מקבוצה זו תומכים, בשיעור גבוה לקבוצות אחרות, בחינוך ללימודים כלליים בבתי ספר, ובמסגרת זו מעוניינים בהקניית מקצועות ליבה לילדיהם. הפרדה מגדרית במרחב הציבורי אינה בראש מעייניהם, רובם אף יהיו מעוניינים לעבוד במשרה שאין בה הפרדה בין גברים לנשים; בנוסף הם יתמכו בשיבוץ נשים למשרות ניהוליות. הם רואים בחיוב חשיפה של החברה החרדית לתקשורת ולעיתונות החילונית ואחוז גבוה מהם קורא ספרות לא חרדית וכללית. לרבים מהם יש גישה לאינטרנט. חברי קבוצה זו מציינים כי הם נהנים לבלות בקניות, בשיעור גבוה יותר מחברים בקבוצות האחרות, וכן הם ייטו יותר לצאת לחופשות.
תכונות דמוגרפיות אופייניות: אחוז נמוך יותר מחברי קבוצה זו הם לומדי תורה, וזאת ביחס לכל תת קבוצה אחרת, אך אחוז גבוה מהם הם בעלי תואר אקדמי כלשהו. אחוז גבוה יחסית מחברי קבוצה זו נמנה על עדות המזרח וכמעט שני שלישים מחברי קבוצה זו חיים בשכונות מעורבות. לשני שלישים מהם חמשה ילדים או פחות.
- חיים בקונפליקט של אמונה עמוקה ופתיחות (8.2)
קבוצה זו מתאפיינת ברמה גבוהה של חשיבה עצמאית שמובילה להטלת ספק בהחלטות הרבנים ולהפחתת האמון בממסד הרבני. עם זאת, חברי קבוצה זו יעדיפו לנפוש במקומות שמיועדים לחרדים בלבד. חברי תת קבוצה זו רואים בחיוב מידה מסוימת של שילוב בין חינוך תורני למקצועות ליבה.
האופי החרדי מסורתי ניכר בכך שרוב חבריה מאמינים שראוי להתחתן בשידוך בלבד וכן מתנגדים לצריכת תקשורת לא חרדית. בנוסף, רובם אינם תומכים בשיבוץ נשים למשרות ניהוליות. הפתיחות של קבוצה זו מתבטאת בעניין שמביעים חבריה במפגש עם חילונים וכן בשיעורי תמיכתם בשילוב חרדים בשוק העבודה ובאקדמיה. התנגדותם ללימודי חול פחותה ביחס לקבוצות אחרות, ורובם מזדהים עם המדינה. מבחינה פוליטית, הם נוטים בדעותיהם לצידה השמאלי של המפה – הם אינם מתנגדים לויתור על שטחים תמורת שלום, ואחוז ניכר מקרבם תומך בפינוי התנחלויות כחלק מפתרון שתי המדינות. בנוסף, הם תומכים בשוויון זכויות לערביי ישראל.
מאפיינים דמוגרפיים מבדילים: קבוצה מבוגרת יחסית – 2/3 מעל גיל 35. 1/3 מהם לומד, ו-1/3 נוסף לומד ועובד. 2/3 גברים, ורבע גרים בשכונות נפרדות.
- הטוב בשני העולמות (7.9%)
התכונות המאפיינות את החברים בתת קבוצה זו הן המקום החשוב שתופס העולם החרדי בחייהם ורצונם לטעום מן העולם שמחוצה לו. מחד, הם היו רוצים – למען הקונצנזוס – לראות את ישראל הופכת למדינת הלכה והם משוכנעים בכך שתפקידה של החברה החרדית בישראל הוא שמירת היהדות, ותומכים ברמה גבוהה של שליטה רבנית. מאידך, פחות חשובה הפרדה מגדרית, לאחוז ניכר אין כל בעיה עם חשיפה לתקשורת חילונית וכן רצונם להיפגש עם לא חרדים.
שאיפתם להיות חלק מן החברה הישראלית באה לידי ביטוי ברצונם לראות יותר חרדים באקדמיה, בתמיכה בגיוס לצבא של חרדים שאינם לומדי תורה, בכך שלא ניכרת התנגדות ללימודי ליבה; לחופשה ייצאו גם לאתרים לא חרדיים; אינם תומכים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי ומעטים יחסית מאמינים שחינוך חרדי מכין טוב יותר לחיים מחינוך חילוני. מעניין לגלות את השיעור הגבוה יחסית, של תמיכה בתכנון המשפחה בקרב חברי תת-קבוצה זו.
חברים בתת-קבוצה זו מייחסים חשיבות גבוהה לרווחה כלכלית, וישנה התעניינות בקניות ובצרכנות. הם חשופים לתקשורת החילונית יותר מקבוצות אחרות, ובהערכה גסה, לחמישים אחוז מהם יש גישה לאינטרנט "לא כשר". ל-30% מהם יש חשבונות פייסבוק ומעל למחציתם מאזינים לעתים קרובות למוסיקה לא דתית וקוראים ספרים שמחבריהם חילונים או לא יהודים. כרבע מהם רואים טלויזיה, או מאזינים לשידורי ספורט ברדיו ופחות סביר שיתנגדו לפרסומות "לא צנועות".
תכונות דמוגרפיות מאפיינות: אחוז הלומדים מקרב קבוצה זו הוא הנמוך ביותר מבין שאר תתי הקבוצות ואחוז גבוה מהם נמנים על המעמד הבינוני, או הבינוני-גבוה. בקבוצה זו יש בעיקר מזרחים, וחבריה מתגוררים בשכונות מעורבות.
- חוששים מרוב חרדי (6.7%)
התכונה שמגדירה תת קבוצה זו היא חששם מהשתלטות חרדית על המדינה יחד עם רגש לאומי שמוביל לתמיכתם בשילוב חרדים בחיי המדינה והחברה הסובבת.
זו הקבוצה שחבריה חוששים מהשלכות דמוגרפיות, מכך שבישראל יהיה רוב חרדי בעשורים הבאים. יותר מאחרים הם חוששים משליטה חרדית במדינה ומתנגדים להפיכת ישראל למדינת הלכה. הם אינם שותפים להרגשה שתפקידם של החרדים הוא לשמר את אופיה היהודי של המדינה. הם לא מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת בערים חילוניות, והם שואפים לשילוב חרדים בשוק העבודה ובאקדמיה, וכן לגיוסם של חרדים שאינם בני ישיבות, לצבא.
הם אינם בעד הפרדה משאר חלקי החברה ורוצים להיות מעורבים בחברה הלא חרדית. הם מתארים את עצמם כמעוניינים במפגש עם חילונים, וככלל מצויים יותר בקשרים עם לא חרדים. הם נכונים לעבוד במקומות עבודה ללא הפרדה מגדרית, והפרדה במרחב הציבורי פחות חשובה להם. חברי קבוצה זו חשופים לתקשורת הלא-חרדית בשעור גבוה, וסבירות גבוהה שיימצאו כאן מי שיש להם גישה לאינטרנט "לא כשר" , יותר מאשר בכל קבוצה אחרת. אחוז גבוה מקרב חברי קבוצה זו קוראים ספרים שמחבריהם לא חרדים או לא יהודים.
תכונות דמוגרפיות מגדירות: זו הקבוצה הצעירה ביותר – יותר ממחצית מחברי קבוצה זו הם מתחת לגיל 35 – ושני שלישים מהם גברים. שליש מחברי קבוצה זו חיים בשכונות מעורבות.