כנס שחרית - יוצרים שותפות חברתית חדשה | אוקטובר 2014
כ- 500 נשים וגברים השתתפו בכנס שחרית – יוצרים שותפות חברתית חדשה. הקולות האמיצים והמעניינים של התקופה דיברו על המציאות הישראלית האלטרנטיבית שנרקמת מתחת לרדאר וניסו לגבש את קווי המתאר לשותפות חברתית חדשה בין הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.
תמונות נבחרות מהכנס
דוברי הכנס
במושב הפתיחה של הכנס נשאו דברים הרבנית עדינה בר שלום, עוה"ד איימן עודה – מזכ"ל חד"ש, פרופ׳ חביבה פדיה, הרב אילעאי עופרן ואבירמה גולן.
עדינה בר שלום:
"אנחנו חיים על אוטומט. כמעט ללא בחירה חופשית. מתבדלים, מתנכרים ומסתגרים בתוך עצמנו. הקב"ה נתן לנו את חופש הבחירה ועלינו לאמץ אותו. זהו הניכור הגדול בין יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, שגורם להתבדלות, וההתבדלות יוצרת ריחוק שמעצים את הסטריאוטיפים. נוח לחיות בקרבת אנשים שדומים לנו, אבל טוב לחיות בקרבת אנשים שונים. בואו נחזק את עצמינו בזהותנו, ולא נתבדל. נכון, אורח חיינו אינו מובן לאחרים, אבל לעיתים, גם אנחנו, בחברה החרדית, לא מסכימים על המנהגים.
כך למשל, בעוד בחברה החסידית הפרדה באוטובוס בין נשים לגברים מקובלת, ברוב החברה החרדית, והדתית, אין הדבר נסבל והערות פוגעניות אינן מוסיפות לאף אחד. רשות הרבים אינה מחייבת הפרדה, חד וחלק. אבל כמו שאני דורשת מאחי החרדים לא לכפות את דרכיהם, כך אני דורשת מאחרים. היום, למשל, אישה חרדית, שלא רוצה ללמוד עם גברים, אינה יכולה להמשיך לתואר שני, כי לא ניתן לנו ללמד את התארים במסגרות המתאימות לכך. כך גם מסגרות שח"ר, המוצלחות כל כך, ספגו פגיעה אנושה מאז החלפת השלטון. הביקורת והלחץ מביאים לתוצאה הפוכה- התאבנות והסתגרות. בואו נשב יחדיו לדיאלוג פורה שיאפשר לחיות בכבוד, עם הייחודיות של כל אדם".
עוה"ד איימן עודה:
"אנשים שלא רוצים לפתור בעיות, מדברים בסיסמאות. כולנו ביחד יכולים לבנות את השיח ולהביא לתוכנית שתסגור את הפערים בין ערבים ויהודים. היה כבר ניסיון מוצלח בישראל: ממשלת רבין אמנם לא הכירה בעוול הלאומי, אך הכירה בעוול האזרחי. באותה התקופה הרגישו האזרחים הערבים חלק. נכון, יש השלכות לסכסוך. יש קשר בין העם שאנחנו חלק ממנו, לבין המדינה שאנחנו חלק ממנה מבחינה אזרחית. אך ניתן להגיע לתוכנית שתאפשר לנו לקחת חלק ולצמצם את הפערים בחברה הישראלית".
פרופ׳ חביבה פדיה:
״קריאה לשלום לא צריכה להיות קריאה שמסומנת רק על ידי כוחות שמאל, זהו ערך אנושי יסודי שאסור שיהפוך לערך מגזרי או פוליטי״. ״העצרות שארגנתי בקיץ היו בדרום כי שם צריך לעשות ולא רק בכיכר רבין.״
הרב אילעאי עופרן:
"הסכנה הגדולה שלנו היא הקיצוניות, בשני הצדדים. מצד אחד, שלמול כל תקווה, במישור הלאומי- נצחק. אבל אסור גם לקחת את התקווה לקיצוניות. אסור לחיות בתודעה משיחית וגאולית שהתקווה ודאית. אני בוחן שוב ושוב את הדרך, ויודע שהדבר החשוב ביותר הוא הספק. בעצם, הסכנה הכי גדולה שעומדת לפתחה של החברה היא שנאבד את היכולת להטיל ספק".
אבירמה גולן ביקרה בחריפות את מחנה השלום:
"ראיתי את ההפגנה בכיכר. עומד שם מחנה של אנשים שבעים ומסודרים, מתחככים בהון, מחנה של מקורבים, שכבר ממש לא מקורבים לאיש ואומרים 'אנחנו נציע לכם תוכנית'. למי בדיוק תציעו תוכנית? מי שומע אתכם בכלל? זהו מחנה דתי, מדת הנאו- ליברליזם. ואגב, התחילו את העצרת ב- 19:30. כאילו אמרו לכל מי שאינו מהמחנה הזה, לכל מי שאינו חילוני ניאו ליברל- מקומך אינו כאן עמנו. חלק מהביקורת שלי נובעת מכך שהמחנה הזה באמת אשם במה שקרה לו. כיצד אפשר להתלהב כל כך מכסף ולהתבדל כל כך מהחברה שמעליה אתה חי, כיצד אפשר להתכנס כל כך למחנה מובחרצ'יק וקטנצ'יק, שמדבר בצד השני עם מחנה מובחרצ'יק וקטנצ'יק, כאשר שניהם כבר אינם רלוונטיים?".
אילון שוורץ, ראש מכון שחרית:
"לפני שנתיים יצאה שחרית לדרך עצמאית. אנחנו קוראים לזה הטוב המשותף- שותפות חברתית חדשה, בתנאי הפשוט שמפנים מקום לכולם: יהודי, ערבים, חילונים, דתיים וחרדים. אנו יוצרים כאן ברית בין כל אלה שפונים אחד לשני ומשם בונים את הישראליות של הילדים שלנו".
יעל גולן, סמנכ״לית שחרית ועורכת הכנס:
"כולנו כאן שואלים מה אנחנו יכולים ליצור כשאנחנו מנסים לבנות גשרים במקום גדרות. מה אנחנו יכולים לעשות ביחד, כשאנחנו לוקחים אחריות על העתיד שנוריש לילדינו".
עוד התקיימה בכנס סדרת מושבים:
- מסורת וזכויות אדם – נציגי ש"ס והאגודה לזכויות האזרח בשיח פתוח על הקודים המוסריים שמעצבים את החברה הישראלית.
- החרדים באים – מושב על השינויים בחברה החרדית והאופן שבו היא יכולה להשתלב במרקם הישראלי, מבלי לאבד את הייחודיות שלה.
- יוזמה ערבית – על הצורך בשינוי השיח הפוליטי בחברה הערבית בישראל.
- כלכלה בשירות העם – על הכיוונים החדשים המוצעים לדור שדורש עתיד.
- ישראל היא טורקיה – שם עלתה השאלה "מה יחליף את הליברליזם הישראלי?".
- דור 1.5– הקול החדש של צעירים דוברי רוסית.
- כולם מדברים על שלום? – יוזמות שלום שונות מחוץ לקופסא.
- מלמטה למעלה – על ההזדמנות המשמעותית לשינוי בפוליטיקה המקומית.
בכנס הוצגה גם תכנית "120" – עתודה פוליטית רב תרבותית לשותפות חברתית חדשה.
מכון שחרית מבקש להשפיע על החברה בישראל באמצעות מסגור מחדש של התפיסות הקוטביות והסקטוריאליות שעיצבו אותה מאז הקמתה, ומציג סדר יום חדש שעשוי לבנות בריתות חברתיות בין קבוצות וקהילות שונות.
ל"וז הכנס המלא:
