מה היה קורה אילו במקום להיכנס לקופת המדינה, רווחי הגז הטבעי ושאר רווחי אוצרות הטבע הנאמדים במאות מיליארדי שקלים היו משולמים ישירות לכל אזרח, מדי חודש? רק לצורך הניסוי תארו לעצמכם שבאופן קבוע כל חודש היה נכנס לחשבון הבנק שלכם סכום כלשהו, נאמר 3,000 ש"ח.
האם הייתם בוחרים לעבוד פחות?
האם לדעתכם רוב האנשים היו בוחרים לעבוד פחות?
ומה היה קורה אז?
האם המשק היה נכנס למיתון?
אולי העבודה הפחותה היתה מגדילה את האושר של האנשים שהיו נהנים מיותר פנאי עם משפחותיהם, מיותר זמן ליצור, להתנדב, לפעול למען הקהילה והחברה?אולי בגלל רשת הביטחון הזו, כוח המיקוח של העובדים היה גובר, תנאי העבודה היו משתפרים וכך גם הפריון והמשכורות? האם כתוצאה מכך עבודות קשות ומסוכנות היו מתוגמלות בצורה ראויה? האם ההכנסה הפנויה של אנשים היתה דווקא גדלה והדבר היה מוביל לצמיחה כלכלית? אולי יותר אנשים היו מעזים ליזום ולפתוח עסקים קטנים? אולי יותר אמנים היו יכולים להקדיש את רוב זמנם ליצירה והתרבות היתה פורחת?
הניסוי המחשבתי הזה מהדהד תובנות העומדות בבסיס רעיון משכורת הבסיס לכל (Basic Income). רעיון זה ממשיך מסורת מחשבתית בת מאות שנים, מן הימין ומן השמאל, המציעה סוגים שונים של תשלומים הניתנים באופן אוניברסלי – החל מאחד האבות המייסדים של ארה"ב, תומאס פיין, שהציע בסוף המאה ה-18 למסות את הרווחים המופקים מן השימוש הפרטי במשאב הקרקע, השייך לכולם, ולחלקם כמענק בלתי מותנה לכל האזרחים; דרך המחשבה הסוציאליסטית האוטופיסטית של המאה ה-19 שביקשה לשחרר את הפרט מן העבודה השכירה המנוכרת ולהציע תשלום מינימום אוניברסלי כבסיס לקיום; וכלה בכלכלן מילטון פרידמן, ממובילי החשיבה הקפיטליסטית בת זמננו, שהציע כבר ב-1962 תשלום מינימלי לא מותנה לכל האזרחים במטרה לצמצם את העוני.
ד"ר ליה אטינגר וד"ר עופר סיטבון, עמיתי שחרית העומדים בראש הפרויקט החברתי-כלכלי של המכון, במסמך המציג את הרעיון מאחורי "משכורת הבסיס" – החל מהתאוריות המוקדמות שהתגבשו במאה ה-18, ועד לניסיונות ליישמו במקומות שונים ברחבי העולם.
האם יש מקום להחיל משכורת בסיס גם במדינת ישראל?
איך משכורת כזו עשויה להשפיע על המרקם החברתי ועל הכלכלה המקומית?
למסמך המלא – לחצו כאן > משכורת בסיס לכל
* ד"ר עופר סטיבון הוא עמית שחרית, ראש הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומתמחה בסוגיות של משפט ושינוי חברתי.