מרכז החיים המשותפים – בשיתוף מכון ון ליר

בלב הדיון הפוליטי בישראל של המאה ה-21 ניצבת שאלה מורכבת: כיצד מתקיימים יחד כשהשוני בין הקבוצות הוא כה עמוק? סוגיה זו, המאתגרת דמוקרטיות רבות בעולם, היא לא רק דילמה פוליטית אלא גם שדה מחקר משמעותי המחייב חשיבה מחודשת על הכלים התיאורטיים והמתודולוגיים הקיימים.

מכון שחרית ומכון ון ליר בירושלים מובילים שדה מחקר ייחודי בנושא – "אתגר החיים המשותפים" – הבוחן מחדש הנחות יסוד מקובלות במחקר הביקורתי העכשווי. אלו הן הנחות שמקורן בעולם האקדמי המערבי ואומצו כמעט ללא עוררין על ידי חוקרים בישראל ובמדינות נוספות אחרות.

במוקד הביקורת עומד מה שמכונה "הדקדוק הליברלי של השיח הביקורתי" – מערכת חשיבה המקדשת אינדיבידואליזם, אוטונומיה ותפיסות מוסר אוניברסליות. גישה זו הפכה למעין עדשה בלעדית להתבוננות בעולם ולניתוחו, כאשר ישראל, כמו גם מדינות פריפריאליות אחרות, משמשת כמעין שדה ניסוי ליישומה.

אולם, אנו יודעים כי המציאות מורכבת יותר. החברה הישראלית, על שלל מסורותיה, נאמנויותיה וזהויותיה הקבוצתיות, אינה מתיישבת תמיד עם המסגרת הליברלית הצרה. התוצאה היא פער הולך וגדל בין העולם האקדמי לבין מגזרים נרחבים בציבור.

מרכז החיים המשותפים המשותפת מציע מהלך חדשני: שחרור החשיבה המחקרית מהדומיננטיות של הדקדוק הליברלי ומהתבנית האירו-אמריקנית. אין מדובר בדחיית הערכים הליברליים או בהתנתקות מהידע המערבי, אלא בפתיחת אופקים פרשניים חדשים. הגישה מכירה בכך שהחזון הליברלי-פרוגרסיבי הוא רק אחד מני רבים, ואינו אמת מוחלטת, וכי קיימים חזונות נוספים בעלי תוקף ומשמעות.

המתודולוגיה הפוסט-ליברלית מאמצת גישה אינדוקטיבית המתחילה מהשטח. היא מקדמת הקשבה פתוחה וסקרנית למגוון קולות בחברה, ליברליים ושאינם ליברליים כאחד. ברמה המחקרית, גישה זו מאפשרת תובנות חדשות על התנאים המאפשרים קיום משותף בחברה מגוונת. ברמה הפוליטית, היא פותחת נתיבים חדשים לחשיבה על פוליטיקה של יחסים ואקטיביזם המבוסס על למידה חברתית.

בתקופה המאופיינת בקיטוב חברתי עמוק, חוסר יציבות שלטונית והיחלשות מוסדות חברתיים, המרחב הפוליטי שנפתח באמצעות גישה זו חיוני לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ובעולם. מרכז החיים המשותפים שואף לשמש כחממה לפיתוח רעיונות חדשניים בגישה פרגמטית ופוסט-ליברלית, ולפתח כלים ואסטרטגיות חדשות לחשיבה פוליטית ותיאורטית.

באמצעות שיתוף הפעולה בין מכון שחרית לבין מכון ון ליר, התוכנית פועלת במקביל בזירה האקדמית ובזירה החברתית. היא מפתחת ומפיצה ידע בקרב קהלים מגוונים, תוך שאיפה לגשר על הפער שנוצר בין האקדמיה לציבור ולקדם פתרונות חברתיים המשלבים תפיסות מוסר ומשמעות מגוונות הנטועות במציאות המקומית.

מובילי התחום

פרופ' ניסים מזרחי, ראש התחום, עמית מחקר בכיר במכון ון ליר
דר בן בורנשטיין
ד"ר בן בורנשטיין, מנהל מרכז החיים המשותפים במכון שחרית
דר יואל שפיץ
ד"ר יואל שפיץ, רכז פורום "מעבר לדמיון הליברלי", מכון ון ליר
הודיה לב מכון ון ליר
הודיה לב, מתאמת פרויקטים, מכון ון ליר

פרויקטים מרכזיים

מעבר לדמיון הליברלי

פורום "מעבר לדמיון הליברלי" היא מסגרת חשיבתית המתמקדת באתגרי הקיום המשותף במדינת ישראל, ומציעה זווית ראייה חדשנית על המציאות החברתית, הפוליטית והרוחנית, מחוץ לתבניות המחשבה המקובלות בשיח הציבורי והאקדמי. הפורום מתבסס על תפיסה המכירה בישראל כחברה המתאפיינת ב"מגוון עמוק" (Deep diversity), ומנתחת מציאות זו מבעד לעדשה פוסט-ליברלית. חברי הפורום כוללים אנשי אקדמיה ממדעי הרוח והחברה, פעילים חברתיים ואנשי חינוך ותקשורת. המיזם שואף להעשיר את השיח הפוליטי בישראל ולבחון את השלכותיו במגוון זירות: אקדמיה, הגות, פוליטיקה וחברה אזרחית. הפעילות משלבת מפגשי עומק פנימיים לצד סיורים ומפגשים ישירים עם קהילות מגוונות, במטרה להעמיק בלמידה, מחקר וגיבוש תובנות חדשות.

כיטוב – תוכנית רעיונית מעשית לטוב משותף

תוכנית כיטוב מפגישה פורצות ופורצי דרך מכל תחומי החשיבה והעשייה, שכבר הבינו שתמונת ניצחון של צד אחד היא מתכון לאסון, ומרגישים כי הדיון והמענה לשאלת החיים המשותפים בישראל זקוקים להעמקה, גיוון וחשיבה מחודשת. המדובר בקבוצה הטרוגנית אשר מייצגת את כלל הזהויות ואת כלל העמדות כלפי שאלות הליבה עימן מתמודדת החברה בישראל. אין מדובר בקבוצת דיאלוג, אלא בתוכנית רעיונית ומבוססת המציעה אבני דרך מהותיות ומפת דרכים חדשה על מנת להתמודד עם שאלת החיים ביחד. למעשה, הקבוצה עצמה, על עולמות התוכן המגוונים של חבריה היא הקרקע המרכזית עליה מתבססת הלמידה. בצד העיון והשיח, אנו מבקשים לשרטט אופק של עשיה, פרקטיקה ויישום לכל אחת ואחד.

עירוניות, מגוון עמוק וחיים משותפים בישראל – קבוצת מחקר

המציאות העירונית בישראל מאופיינת בדואליות מעניינת: מחד גיסא, מתחזקות מגמות של הפרדה והתבדלות בין קהילות, ומאידך גיסא, המרחב העירוני הופך מגוון יותר מאי פעם. תהליכי הגירה פנימית ושינויים בשוק התעסוקה מובילים להתהוות מרחבים הטרוגניים המשלבים קבוצות מגוונות על בסיס לאומי, דתי, מעמדי ואתני. מורכבות זו מציבה אתגרים משמעותיים לניהול החיים המשותפים במרחב העירוני. הקבוצות השונות מחזיקות בתפיסות עולם מנוגדות בנושאים מהותיים כמו אופי המרחב הציבורי, יחסי מגדר, פרטיות, פולחן דתי, תרבות צריכה וסמלים לאומיים. לאור זאת, נדרשת הרחבה משמעותית של המסגרות הפרשניות הקיימות ואימוץ פרספקטיבות חדשות, כגון הגישה הפוסט-חילונית והחשיבה הפוסט-ליברלית. מתוך הבנה זו פועלת קבוצת מחקר המתמחה בחקר המרחב העירוני והיישובי בישראל, במטרה לפתח כלים תיאורטיים ואמפיריים חדשים להבנת המציאות המורכבת של החברה הישראלית במרחב העירוני המשותף.

פרויקטים שהסתיימו

כשהלוקאלי משיב מבט אל הגלובלי

קבוצת המחקר "כשהלוקאלי משיב מבט אל הגלובלי", שפעלה בשנת 2021, העמיקה בסוגיות של זהות, שחורוּת ואקטיביזם בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. במוקד המחקר עמדה בחינת היחסים המורכבים בין השיח המקומי של הקהילה האתיופית בישראל לבין השפעות השיח השחור האמריקאי על פעילות ופעילים בקהילה. הקבוצה חקרה את האופנים השונים בהם מתקיים דיאלוג בין המקומי לגלובלי: מחד, זיהוי המקרים בהם השיח הצפון-אמריקאי מעשיר ומעצים את המאבק המקומי בגזענות, ומאידך, הבנת המצבים בהם אימוץ שיח זה עלול דווקא להסיט את תשומת הלב מהייחודיות של ההקשר הישראלי-אתיופי. המחקר שם דגש על מיפוי מגוון העמדות בתוך הקהילה עצמה ביחס לשאלות אלו, תוך ניסיון לפתח מסגרות חשיבה מקומיות למאבק בגזענות ולגיבוש זהות.

תובנות המחקר, והתיאוריות שפותחו במסגרתו, ראו אור בגיליון 59 של כתב העת "תיאוריה וביקורת" במאמרם של גיל רוטשילד אליאסי ואדנה זאוודו גבינש, חברי הקבוצה. 

הכלכלה הפוליטית של הפופוליזם העכשווי

קבוצה העוסקת באופן אמפתי בתופעה הפופוליסטית במישור הנורמטיבי והקונספטואלי. עליית הפופוליזם החברתי, על צורותיו המגוונות והסותרות (ניצחון טראמפ והקמפיין של סנדרס, הברקזיט, שקיעת המפלגות המסורתיות באירופה ועלייתן של מפלגות פופוליסטיות חדשות…), מציפה שאלות רבות אודות הסיבות להופעתו ולתמיכה העממית בו. על הרקע הזה, ביקשה קבוצת המחקר לאתגר את השיח הפוליטי והכלכלי-חברתי הרווח, ברמה הפוליטית והמחקרית. 

קבוצת המחקר במכון ון ליר הציעה התבוננות חדשה ואמפתית על תופעת הפופוליזם העכשווי, תוך התמקדות בשני היבטים מרכזיים. ההיבט הראשון, הנורמטיבי, מציב אלטרנטיבה לתפיסה הליברלית הרווחת, הרואה בפופוליזם איום בלתי נמנע על המשטר הדמוקרטי. גישה זו, המקובלת גם בקרב חוקרים ביקורתיים, נבחנת מחדש תוך הצעת פרספקטיבות מורכבות יותר.

ההיבט השני, הקונספטואלי, מתמקד במחקר אמפירי של המעמדות העממיים המהווים את הבסיס החברתי של רוב התנועות הפופוליסטיות. המחקר בוחן לעומק את מאפייניהם, השקפת עולמם, ובמיוחד את תפיסות העולם הכלכליות-מוסריות המנחות אותם. תוצאות המחקר עתידות להתפרסם באסופת מאמרים חלוצית, שתהיה הראשונה מסוגה בישראל המוקדשת לניתוח מעמיק זה של התופעה הפופוליסטית.

בשנת 2020 יצא לאור הספר "התמורה הגדולה", של הפילוסוף קרל פולני. הספר יצא לראשונה בשפה העברית, בהוצאה מחודשת ומשותפת של מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים ושחרית. תרגום הספר הוא תוצר של שיתוף פעולה בין מכון שחרית לבין מכון ון ליר בירושלים, כחלק מהניסיון להציע תפיסה כלכלית של טוב משותף.

"קולות שונים, חזונות שונים: מרחיבים את דמיון השלום"

פרויקט זה מבקש ליצור מרחב רעיוני חלופי לשיח השלום הישראלי המוכר, שרבות מהקבוצות הלא ליברליות בחברה בישראל (מזרחים-מסורתיים, דתיים-לאומיים, חרדים) מתנגדות לו. הפרויקט מבקש לתת במה לקולות העולים מן הקבוצות הללו ולקיים דיון מחודש במשמעותו ובפשרו של המושג "שלום" ובחזונות אלטרנטיביים של שלום. זאת מתוך תקווה כי המרחב הרעיוני שייווצר יעודד חיפוש אחר אפיקים חדשים – מכילים ואפקטיביים יותר – לחשיבה ולפעולה. בחודש מרץ 2019 נערך במכון ון ליר כנס ראשון בנושא, ובו נפגשו פעילי "שלום אלטרנטיבי", וכן הוצגו תוצאות ראשוניות מתוך סקר דעת קהל שהתקיים במסגרת הפרויקט ושצפוי לראות אור בשורה של מחקרים.

השיח והיחס לזרים בישראל – קבוצת הגירה ומקלט

פרויקט משותף של מכון שחרית עם מכון ון ליר בירושלים והמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין.

סוגיית ההגירה ומבקשי המקלט הלא-יהודים בישראל נמצאת במוקד דיון ציבורי ופוליטי סוער. זהו נושא המתאפיין בתנודתיות תקשורתית – לעתים שוקע לתהום הנשייה, ולעתים מתפרץ במלוא עוצמתו, חושף ומעמיק שסעים בחברה הישראלית. הדיון בנושא, בין אם בזירה הציבורית, הפוליטית או האקדמית, נוטה להתנהל בדפוסים צפויים של עימות וקיטוב.

הפורום להגירה ומקלט איגד מומחים מגוונים מהשטח ומהאקדמיה – אנשי מקצוע, פעילים חברתיים וחוקרים בכירים. הרכבו המגוון משקף קשת רחבה של תפיסות מקצועיות ואידיאולוגיות הקיימות בשדה ההגירה והמקלט בישראל. המפגש בין המשתתפים המגיעים מרקעים שונים, והניסיון להבין לעומק את מגוון העמדות, היוו את הבסיס לעבודה ואפשרו פיתוח תובנות ופתרונות חדשים לאתגרי ההגירה והמקלט בישראל.

מטרת הפורום היתה פיתוח שיח חלופי – מעמיק, ענייני ומכבד – כתחליף לשיח הקוטבי השולט בנושא ההגירה. תפיסת העבודה הדגישה את החשיבות של דיון מורכב ורב-ממדי, המכיר בכך שסוגיית ההגירה והמקלט אינה מתמצה בעמדות שחור-לבן, אלא מצריכה התמודדות מעמיקה עם מגוון ההיבטים המעצבים את המציאות בשטח ואת השיח הציבורי סביבה – חברתיים, כלכליים, משפטיים ואתיים. גישה זו מאפשרת לזהות מכנים משותפים לצד ההבדלים, מתוך הבנה שמרבית העמדות בשיח נושאות ערך ומשמעות לגיטימיים התורמים לטובת הכלל.

פרסומים

שחרוּת מקומית

תיאוריה וביקורת | גיליון 59
פתח דבר: גיל רוטשילד אליאסי ואדנה זאוודו גבינש

התמורה הגדולה

ספרו של קרל פולני בהוצאה מחודשת ומשותפת
של מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים ושחרית

אירועים

התמורה הגדולה – השקת המדורה העברית של הספר | 31.1.2021

התמורה הגדולה הוא אחד מספרי העיון החשובים של המאה העשרים, ומסריו מהדהדים בעוצמה גם במאה העשרים ואחת. רבים רואים בפולני מעין נביא שחזה את הסכנות האורבות לאנושות בימינו ואת המשברים שפוקדים אותה, בהם משבר האקלים, משבר הדמוקרטיה ועליית הפופוליזם. 

בשנת 2020 יצא לאור הספר בהוצאה מחודשת ומשותפת של מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים ושחרית. ד"ר עופר סיטבון, ראש התחום הכלכלי במכון שחרית, כתב למהדורה העברית את אחרית הדבר. 

יום עיון "על פי תהום" | 31.7.2024

כיצד ניתן להפוך את האיבה, החשד והפחד לאמון ותקווה? האם אפשר לפתוח את הלבבות כדי להרגיש את הכאב והכעס של האחר ואיך אפשר לעשות זאת? 

יום עיון בסימן "משנאה לאמון" שבו התכנסו יחדיו – אזרחים מוטרדים, פעילים חברתיים וחוקרים – כדי לחשוב על המשימה הניצבת לפתחנו. ללמוד מן המחקר ומניסיונן של היוזמות הרבות הפועלות היום בחברה האזרחית בישראל כיצד להקים גשרים על פני המחלוקות.

דברי הפתיחה | פרופ' שי לביא, ד"ר אילון שוורץ וד"ר שי טגנר

פליטים, לא יהודים – רב שיח בנושא מבקשי מקלט ופליטים | 10.3.2022

בשנים האחרונות, במסגרת משבר ההגירה הבינלאומי, מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם כניסתם של מהגרים לא יהודים המבקשים למצוא בה מקלט מרדיפות, ממלחמות ומקשיים כלכליים. זהו נושא רגיש ובעל חשיבות המעורר מחלוקות חריפות. במרכז העימות ניצבות שאלות יסוד על פירוש אופייה החוקתי של מדינת ישראל ועל מחויבותה להגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בולטת בהיעדרה התייחסות מנקודת מבט יהודית לשאלה של מתן מקלט לגויים, ולהשפעה של שאלה זו על ערכיה ועל דמותה של המדינה היהודית.

נדון בשאלות אלו בשיחה פתוחה, כדי לחשוב מחדש על יחסי ישראל כמדינה יהודית עם אלו המבקשים למצוא בה מקלט.

יום עיון "על פי תהום" | 31.7.2024

כיצד ניתן להפוך את האיבה, החשד והפחד לאמון ותקווה? האם אפשר לפתוח את הלבבות כדי להרגיש את הכאב והכעס של האחר ואיך אפשר לעשות זאת? 

יום עיון בסימן "משנאה לאמון" שבו התכנסו יחדיו – אזרחים מוטרדים, פעילים חברתיים וחוקרים – כדי לחשוב על המשימה הניצבת לפתחנו. ללמוד מן המחקר ומניסיונן של היוזמות הרבות הפועלות היום בחברה האזרחית בישראל כיצד להקים גשרים על פני המחלוקות.

פאנל: כאב, מוסר וסולידריות בישראל | פרופ' ניסים מזרחי, ד"ר אריאל ינקלביץ וד"ר כנרת שדה