[4 באפריל 2016]

בשנים האחרונות אנו עדים להופעתה של תנועה גלובלית הקוראת למימושו של רעיון ותיק – משכורת בסיס לכל (universal basic income). על-פי הרעיון, הזוכה לתומכים מימין ומשמאל, כל אזרח יהיה זכאי לתשלום חודשי קבוע מהמדינה, בלא התניות כלשהן. פריחתו המחודשת של הרעיון אינה מפתיעה: ההתייעלות הכלכלית המתמשכת שמייצרת הגלובליזציה והחדשנות הטכנולוגית שמביאה עימה מהפיכת המידע מובילות – ועוד צפויות להוביל – לאובדן של מיליוני משרות. בשל כך, כמו גם בשל גורמים חברתיים וכלכליים נוספים, יכולתם של יותר ויותר אנשים להסתמך על הכנסה מעבודה כבסיס בלעדי למחיה ולקיום בכבוד הולכת ונפגעת. אין פלא אפוא שהרעיון לנתק במידת מה בין עבודה והכנסה באמצעות חלוקת כסף באופן בלתי-מותנה קונה לו תומכים רבים, ומספר גדל והולך של מדינות בוחנות בשנים האחרונות את האפשרות לשלם לאזרחיהן משכורת בסיסית

• האם הגיע הזמן שהמדינה תשלם משכורת בסיס לכל אזרחיה – ללא קשר לרמת הכנסתם.ן?
• כיצד משכורת כזו עשויה להשפיע על הכלכלה שלנו, והאם זה הפתרון לפערי החברתיים ולבעיית העוני?
• מה ההשלכות של משכורת בסיס לכל על עתידה של מדינת הרווחה?
• והאם ראוי להתנות משכורת בסיס בפעילות לטובת הקהילה?

.

בכנס שנערך בבית שחרית, בהובלת ד"ר ליה אטינגר וד"ר עופר סיטבון, עמיתי שחרית שחיברו נייר עמדה בנושא, ובהשתתפות חה"כ שלי יחימוביץ, נידונו בהרחבה הרעיון, ההשלכות הכלכליות וההזדמנויות החברתיות שעשויות להיות טמונות במשכורת בסיס.

חה"כ שלי יחימוביץ': "זה רעיון שראוי שנהפוך ונחקור בו ולו כי הוא מאתגר מוסרית. מבחינת היישום, אני לא חושבת שמשכורת בסיס היא מהפכנית בביצוע שלה, כי כבר יש לנו מערכת שבנויה באופן מתאים לכך, והיא מערכת המיסוי. האתגר הגדול בעיניי ברעיון הוא הסכנה שיש מי שישתמש בו על מנת לפגוע במדינת הרווחה: עלולים לבוא ולומר שההכנסה ממשכורת בסיס תשמש לרכישת שירותי בריאות, שירותי חינוך, מים… לא הייתי רוצה שהזכויות שמגיעות לכל אחד בדין יהפכו למשהו שצריך לקנות ב"ואוצ'ר" של משכורת הבסיס".

ד"ר עופר סיטבון, עמית שחרית: "אחת השאלות הגדולות היא מאיפה יבוא הכסף. צריך לעשות על זה עבודה, אבל יכולים להיות מספר מקורות מימון: מיסוי אמיתי של אוצרות הטבע – למשל, רווחי הגז; בנוסף אולי חלק מההוצאות כמו דמי אבטלה ומלגות יתייתרו; חלק מהמימון לכזה דבר גם יצטרך שינוי במערכת המיסוי. למשל, הכבדה על העשירון העליון."

ד"ר ליה אטינגר, עמיתת שחרית: "יש פה שאלה עמוקה של מהי כלכלה שיוצרת ערך. במקרה של משכורת בסיס, מזרימים כסף לכלכלה מלמטה.
היום הכסף מתרכז בידיים מצומצמות. כאשר נותנים תוספת תשלום, זה נותן הכי הרבה למי שיש הכי פחות. ניסויים שנעשו ברחבי העולם הראו כי זו הדרך הכי טובה לחלץ מעוני…. לכל מי שטוען כי הרעיון לא פרקטי, אני מזכירה כי אנשים התווכחו בזמנו גם לגבי ביטול העבדות ועבודת הילדים, בטענה כי "הכלכלה לא תסתדר בלי זה…" צריך לזכור כי שינויים חברתיים מתחילים מרעיונות ומכמה אנשים שמחוייבים לדבר. אפשר לשנות. ואם אנשים מאמינים בזה, הם גם יוצאים ומשנים. ראינו את זה בין היתר במאבק הגז. אנחנו צריכים לעשות את זה, לא צריכים לחכות לאף אחד."
ד"ר אילון שוורץ, מנכ"ל שחרית: "אנחנו כבר יודעים שהכלכלה בעוד 20 שנים תהיה אחרת. שחרית מנסה לשבור דיכוטומיות ישנות בהבנה שהפוליטיקה משתנה, ושהמודלים שבנינו לאו דווקא משרתים אותנו. הציבור מחפש דרך אחרת. שחרית פועלת ליצירת טוב משותף, בין היתר, באמצעות בניית קשרים בין מעגלים שונים."