קולות שונים, חזונות שונים: מרחיבים את דמיון השלום
מה זה שלום בשבילכם? מה אנחנו יודעים על הצד השני שרוצה בשלום? על השאיפות שלו ועל איך הוא רואה את החיים בשלום?
אוצר המילים של מחנה השלום הישראלי מוכר היטב: גבולות 67, הסכמי אוסלו, שתי מדינות לשני עמים, כיבוש, התנחלויות, שלום עכשיו, ועוד. גם פרופיל תומכיו ומתנגדיו בקרב האוכלוסייה היהודית מזוהה וידוע – החלוקה בין מחנה השמאל החילוני-ליברלי לבין מי שמוצגים לא אחת כמתנגדיו, ביניהם דתיים לאומיים, חרדים ומזרחים תומכי הימין מהפריפריה החברתית של ישראל.
ואולם, אנו עדים בשנים האחרונות ליוזמות הצומחות מחוץ למעגלי השמאל הליברלי בקרב אנשי דת, מתנחלים, ואף ליברלים – יהודים וערבים – המבקשים ליצור מרחב רעיוני חלופי לשיח השלום המוכר. הכנס "קולות שונים, חזונות שונים: מרחיבים את דמיון השלום" ביקש לתת במה לקולות הללו ולקיים דיון מחודש במשמעותו ובפשרו של המושג "שלום" ובחזונות אלטרנטיביים של שלום, וזאת מתוך תקווה כי המרחב הרעיוני שייווצר יעודד חיפוש אחר אפיקים חדשים – מכילים ואפקטיביים יותר – לחשיבה ולפעולה.
הדיון הניח על השולחן גישות שונות לגבי השלום, כאלה שאינן נשמעות בדרך כלל ויוצרות מרחב אלטרנטיבי, שבו הנחת הבסיס היא דיאלוג ושיתוף פעולה בין כל הצדדים.
הכנס התקיים ב-14 במרץ 2019 במכון ון ליר בירושלים.
תוכנית הכנס >>
דברים מתוך הכנס >>
ד״ר אילון שוורץ, ראש מכון שחרית:
"העובדה שקבוצות שונות בחברה הישראלית – יהודים וערבים – לא מתחברות לשיח השלום הליברלי הידוע זה אינו אומר שאין להם תפיסת שלום ערכית. בשחרית אנו עובדים על פוליטיקה של טוב משותף – לקחת ברצינות את כל העולמות המוסריים שיש כאן – תפיסות שיש להם מחנה משותף ערכי אמיתי לצד עם תפיסות שונות של ה"מה" וה"איך". רק משם אפשר לבנות פוליטיקה עם עמוד שדרה שמחזיק חברה״
פרופ' ניסים מזרחי, אוניברסיטת תל אביב; עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים:
"בזירה היהודית-ערבית אין כרגע מענה פוליטי הולם. עד היום, אף ממשלה לא התמודדה ברצינות עם השאלה כיצד מייצרים מרחב ציבורי משותף בתנאים האלה […] יש לפחות שלושה תנאים מקדימים לדיאלוג פורה בין הצדדים: הראשון הוא המוכנות של כל אחד מהצדדים להכיר בכך שהוא לא אוחז באמת כולה; השני הוא שאף צד לא תוקף את ההצדקות העמוקות לסדר של הצד השני; והשלישי הוא שהדיון סולידרי. כלומר, שכל צד מתייחס לדאגות של הצד השני כדאגות שלו – מה שנקרא ערבות הדדית. דיון סולידרי ותרגום של הרעיונות האלה לפעולה הוא הגרעין הרעיוני מאחורי פוליטיקה של טוב משותף״.
