תקשורת לטוב משותף

התקשורת בישראל היא שחקן מרכזי ביחסים בין הקהילות בישראל. היא מתווכת ומעצבת תהליכים ודעת קהל, משקפת תהליכים חברתיים, ולעיתים  אף מהווה חלק  מהם. התקשורת, כמו אליטות אחרות, עוברת בשנים האחרונות שינויים משמעותיים במבנה הזהותי-סוציולוגי שלה, תהליכים של מגזריות וממלכתיות, ולעיתים קרובות היא אף עומדת בעצמה בלב השיח הציבורי. לצד התקשורת המסורתית, הרשתות החברתיות מתפקדות כ"מגבר" נוסף לשיח החברתי המקצין.

מכון שחרית השיק בשנת תשפ"ב (2021–2022) את תכנית 'תקשורת לטוב משותף' – תכנית לאנשי תקשורת, מו"לים, עורכים ועיתונאים מובילי דעת קהל מהקהילות השונות ומכלל גופי התקשורת הפועלים בישראל, במטרה לייצר מרחב מפגש מחוץ לגבולות הטוויטר, ללא הגבלת תווים, נטול מדד לייקים ומתוך אמונה שלעשייה העיתונאית יש השפעה עצומה על עיצוב החברה הישראלית.

במפגשי התכנית עסקנו במעבר מפוליטיקה של זהויות לעתיד משותף; החברה הישראלית – תהליכים ומגמות; חסמים והזדמנויות ליצירת טוב משותף; גיוון ותרבות מגוונת כנכס חברתי; מסורות שונות כבסיס ערכי משותף, מסורת וזכויות אדם, קהילות מקומיות ומרחב משותף.

עוד עסקו המפגשים בסוגיות הקשורות בתקשורת וביכולת שלה לשקף את הלך הרוח בחברה הישראלית, האם זה בכלל תפקידה, עד כמה היא שמה את עצמה במקום הזה ומה ביכולתה לעשות כדי לחבר ולא לפלג, בשיח ובמעשים.

כמו כן התקיים סיור לימודי במרוקו, בו פגשנו גורמי ממשל, תקשורת וחברה אזרחית, חווינו אפשרויות אחרות של יחסי דת ומדינה, מזרח ומערב, יהודים וערבים, ליברליזם ושמרנות, הכרנו את הגישה המרוקאית לטוב משותף. כלל משתתפי התכנית העבירו 'תרבות כנכס' ובנוסף העבירו ושיתפו בלימוד השראתי שמנחה אותם בחייהם האישיים והמקצועיים.